ב(ל)וז - לכחולי המדים

ד"ר א' מפרקת את צמרת המשטרה ואת המירוץ למפכ"לות.

שוב גב' א' בחדשות – לאחר פרשת הנשיא קצב והשר רמון.

ד"ר א' טוענת שלא הגישה תלונה נגד ניצב בר-לב אלא אולצה למסור עדות. בעלה טוען אחרת – מעניין ותמוה. כל צמרת המשטרה – בחקירת מח"ש, איזה תמונה עצובה.

שימוש בפוליגרף והיפנוזה – בחקירות פליליות וביטחוניות.

* מאת: עו"ד אברהם פכטר

מוזר עד כמה נבחרי הציבור או ממונים במדים במשטרה ובצה"ל, לא למדו עדיין להיזהר מנשים ששמם מתחיל בא'. במיוחד אם הן בעמדות כוח, אינטליגנטיות, אסרטיביות, נאות מראה ונאות הליכות – שדורשות ובצדק, מעמד ויחס שווה לגברים.

פרשת ד"ר א' – בעיתוי הבעייתי של מינוי מפכ"ל, מעורר שאלות ותהיות.

הגרסה הרשמית עד כה, תלונה על הטרדה מינית והתעמרות, תוך ניצול מעמדו של מנכ"ל המשרד לביטחון פנים – היא שהחלה לגלגל את הכדור, שתפס תאוצה במדרון.

בעלה של ד"ר א' – שהתראיין לעיתון הארץ, טוען שהגב' יזמה את התלונה כדי למנוע את מינוי של ניצב בר-לב למפכ"ל וזאת לגבי אירוע מלפני שנתיים באילת.

מבלי לפגוע ולהעריך את העובדות שבתלונה, זה די תמוהה, להשהות התנהגות פסולה ופלילית כביכול לתקופה של שנתיים. שהרי, אם ניצב בר-לב, לא מתאים, אתית, מוסרית ואישית למפכ"ל, הוא גם לא מתאים להיות ניצב במשטרה, ממונה מפקד, על גברים ונשים בוודאי לא נציגנו ושליחנו בארה"ב.

אישיותה הציבורית של ד"ר א':

לפי המתפרסם בתקשורת ובפרסומים פירטיים כולל "מקורות זרים", או "פרסומים בתקשורת הזרה" – לאמור: קרא בין השיטין, מתבררת תמונה לא מחמיאה ציבורית ומוסרית של ד"ר א'.

במאמר שפרסם בעלה, בעיתון הארץ ובאתר הארץ, הוא טוען בבירור שא' – היא שיזמה את התלונה נגד בר-לב כדי לטרפד את המינוי. כמו כן מתברר, הן מהכתבה והן מפרסומים שוטפים שגב' א' – ניהלה מספר רומנים וקשרים אינטימיים עם כמה מצמרת המשטרה, ביניהם ניצב פרנקו ומנכ"ל המשרד פלג, וכל זאת בתקופת היותה אישה נשואה עם 4 ילדים משני בעלים.

התמונה המצטברת, למרות כל חברותיה ומקורביה ודורשי שלומה, כאישה קרייריסטית, כוחנית, אסרטיבית שלא פוסלת שימוש בהופעתה ובגופה להשיג את מטרותיה או לחילופין להרפתקאות אהבים חולפות.

באשר לתלונה על תקיפה מינית:

גם אם היא צודקת העובדות, אשר נמצאות עתה בחקירה משטרתית, יש עדיין בפרשה הזו, הרבה תמיהות, שאלות הדורשות הסברים, נימוקים ופרשנויות.

ניצב בר-לב טוען שמתנכלים בו, מטרפדים בכוונה את אפשרות מינוי למפכ"ל, כאשר החיצים מכוונים ישירות למפכ"ל הנוכחי – דודי כהן, "שאהבה ביניהם" פרצה גבולות רק לפני שנה – והשר לביטחון פנים, במהלך ביניים ובפשרה, שלח אותו לארה"ב.

האמת שלי תנצח – זאת סיסמתו של ניצב בר-לב.

רבותי – כמה פעמים בעבר שמעתם את המשפט הזה? וכמה פעמים הסוף היה שונה.

המירוץ למפכ"לות:

להזכיר לציבור, מפכ"ל מכהן, נאלץ לפרוש בגלל תמונה בג'קוזי שהובילה לחקירה על הנחות מפליגות מבתי מלון, נהנתנות ופינוקים מיותרים על חשבון התפקיד והציבור.

ניצב גנות – שהיה מועמד למפכ"ל מטעם השר דיכטר (מקדימה), פרש מהמירוץ בגלל כתם בעברו על התנהגות חריגה, ממנה זוכה בבית המשפט, אך לא זוכה ציבורית.

מה שברור עד עכשיו – ד"ר א' עשתה "עבודה טובה", בצמרת המשטרה ותביא לכך שהחקירה בעניינה תסבך מספר קצינים בכירים, שחלקם כבר בפרשה וכן תטרפד כמה מינויים שהיו על הפרק וכרגיל במקרים כאלה – מועמד שלא היה במירוץ בצמרת, יעקוף את כולם ויקבל את המינוי.

מבחינה ציבורית – תדמית המשטרה בשפל, ונראה לי שהצמרת לא חשבה עם הראש הנכון.

שימוש בפוליגרף והיפנוזה - בחקירות פליליות וביטחוניות:

בדיקת פוליגרף בנויה על "תגובות" של הנחקר ולא על מחשבתו, רצונותיו שאיפותיו ועל ידיעתו פרטים מהאירוע. היפנוזה בחקירות ביטחוניות, לצורך זיהוי מקומות, אנשים, מצבורי נשק, מכוניות תופת חיוניות וחשובה. שניהם הם כלי עזר חשובים בחקירה אך מהימנותם אינה 100%. לכן ההחלטה הסופית יש להשאיר בידי בית המשפט.

השימוש בפוליגרף כמכשיר מכריע וקובע, ביחד עם בדיקות נוספות והצלבת מידע - קיבל כותרות ראשיות בפרשת אלחנן טננבאום - שהוחזר ע"י החיזבאללה לישראל ביחד עם שלושת גופות החיילים החטופים מהצפון.

הפוליגרף הוא כלי עזר חשוב למשטרה, לחוקרי שב"כ או לחוקרים פרטיים, חברות אזרחיות כמו חברות ביטוח, והן משמשות לצורך מיון חשודים, למתן אינדיקציה גם אם לא חד משמעית, לגבי מהימנות הנבדק וכתוצאה מכך יש לבדיקה השפעה על כיווני חקירה. יש גם להתחשב במגבלות הבדיקה, כמו גיל הנבדק, בריאותו, מחלותיו, נטילת כדורים, בעיות לב, לחץ דם, השכלה, מנטאליות, עבר פלילי וכו'…

פעם קודמת שנושא הפוליגרף עלה לכותרות היה כאשר סירב היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין לעבור בדיקה כאחד מתנאי המינוי לתפקיד. למרות שמקובל בדירוג תפקידים מסוים בארגונים שונים לבדוק את האנשים בפוליגרף - או בצורה עונתית או לקראת קידום בדרגה.

אך כמו כל כלי עזר - חשיבותו ויעילותו רק אם הוא מופעל ומתופעל כהלכה ע"י איש מקצוע מהימן ומתורגל שמכיר היטב את האירוע ושואל את השאלות הנכונות. הרבה מן התקלות הידועות בבדיקות הפוליגרף מקורן במפעיל/מפענח. המפעיל הוא חלק אינטגראלי של המכונה כך שתקינות המכונה והכשרת המפעיל וידענותו הם חלק חשוב מבדיקת כשירות הבדיקה. וועדת השופט גולדברג שדנה בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד - מתייחסות לבדיקות הפוליגרף כאמצעי וכלי חשוב בחקירות המשטרה וממליצה על הכשרת בודקים ופריסתם בתחנות המשטרה (ראה דו"ח הוועדה ע"מ 40) - וזאת למרות שתוצאות הבדיקה אינן קבילות כראיות בבית משפט.

יתרה מזאת, בדיקת פוליגרף בנויה על "תגובות" של הנחקר ולא על מחשבתו, רצונותיו, שאיפותיו ועל ידיעתו פרטים על האירוע. בין תגובות למחשבות יש פער גדול שיכול בבדיקה לפעול לרעת הנחקר.

לדוגמא: אדם מגיע לדרגת כעס ומצב נפשי שהוא מאיים ברצח בפגיעה באדם אחר אך לא מבצע זאת. הוא עלול לצאת "דובר שקר" למרות שאחר עשה זאת. מעורבותו הנפשית באירוע או קשריו עם הנרצח, הם המכשילים אותו. המכונה - לא נותנת תשובה לרחשי לב, לטעות בעובדה, למחשבה פלילית או העדר רצון פלילי. המכונה בנויה על תגובות פיזיולוגיות הניתנות לפירוש לא נכון ולא צודק. לדוגמא: אדם ששמע, שראה, או קיבל מידע על ביצוע פשע, כמו שוד, עלול בבדיקה להגיב בצורה חשודה - למרות שלא השתתף או לקח חלק פעיל באירוע.

לא כל אדם יכול לעבור בדיקה, בשל מצבו הבריאותי, נפשי, תרופות שהוא נוטל או בשל מחלות. הבדיקה המוקפת חודרת לעברו של אדם ולפרטיותו ולפעמים לסודותיו הכמוסים והנדחקים שלא קשורים כלל לאירוע ויכולים להשפיע על התוצאות. הכנת אדם כזה לבדיקה או פסילת אפשרות בדיקתו - הוא חלק מכישוריו והכשרתו של הבודק.

יתירה מכך - ככל שהאינטליגנציה גבוהה יותר - הנבדק יגיב טוב יותר למכונה. ידוע מבדיקות שבדואים, או שקרנים פתולוגיים, או אנאלפביתים, לא מגיבים טוב לבדיקה ועלולים להטעות את המכונה.

אם נוסיף לכך את הנתון שיש סטייה סטטיסטית בבדיקות של 5-8% על כל מאה נבדקים נגיע למסקנה שיש להיזהר מאד עם מכשיר זה. ניתן להביא מספר לא מבוטל של מקרים בהם הפוליגרף תיעתע בחוקרים כשעבריינים יצאו דוברי אמת בבדיקה בטענה שהם חפים מפשע - ובשלב מאוחר יותר הודו בבית משפט בביצוע העבירות החמורות, או שאותו אדם נבדק פעמיים במכונות שונות - ומגיע לתוצאות שונות.

עורכי דין הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי - יכולים להביא דוגמאות בשפע על טעויות גסות של תוצאות הבדיקות - כגון אדם שטוען שהצד השני חייב לו סכום כסף גדול והשני טוען שהכסף הוחזר - ושניהם יוצאים "דוברי אמת" בבדיקה.

המסקנה היא שלמרות שתוצאות הבדיקות אינן קבילות כראיות בבית משפט פלילי אך קבילות בבית משפט אזרחי בבוררות או בחברות ביטוח אם הם נעשות בהסכמה - הבדיקות הן מכשיר חיוני בידי החוקר המנוסה והמיומן ויש מקום להרחיב השימוש בהן - בתנאי שהבדיקה נשארת במגבלות שפורטו לעיל.

אני סבור שלתפקידים בכירים ורגישים בכל המערכות השלטוניות וכן בתפקידים שיפוטיים ומעין שיפוטיים שיקבעו על ידי ועדה ציבורית אם במסגרת חוק או הסדר נורמטיבי אחר ניתן יהיה להסתפק בתחקיר בכתב ובעל פה בצירוף תצהיר על אותן שאלות עיקריות שרצו לשאול עליהם בפוליגרף.

הרי איש לא מצפה שראש ממשלה, שר בממשלה, רמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, יועץ משפטי לממשלה וכיוצא באלו יעברו בדיקת פוליגרף כתנאי לקבלת התפקיד. אך בהחלט יש טעם שעד רמת תפקידים מסויימת - תוך הסדר חוקי ידרשו בעלי תפקידים לעבור בדיקה - אולם כל הסדר צריך להיעשות בחוכמה ובגבולות מוגדרים מראש.

ובאשר לשימוש בהיפנוזה - גם כאן צריך לנהוג בזהירות ובמקצועיות - שהרי הסכנות שבשימוש בהיפנוזה על נחקר או נבדק ע"י אדם לא מוסמך ולא מוכשר לתפקיד עלול לגרום לנזקים נפשיים בלתי הפיכים.

בשלב זה נבדקת תוכנית לשילוב מהפנטים במשטרה, במסגרת חקירות רגישות ובין היתר ריענון זיכרונם של עדים.

דיונים מתקדמים בין הוועדה המייעצת למשרד הבריאות למשרד המשפטים לניסוח תקנות ברורות המתירות באופן כללי לשימוש בהיפנוזה במשטרה - נמצאים בשלבים מתקדמים.

יש להבדיל בין חקירות ביטחוניות בהן נעשה מדי פעם שימוש בהיפנוזה לגילוי מצבורי נשק, מקומות מסתור, ריענון שמות חשודים עוזרים מבצעים כשהחקירה מטרתה, הצלת חיי אזרחים וחיילים ולמטרה של בטחון המדינה כולל ריגול וריגול נגדי.

גם שימוש בהיפנוזה בעבירות אזרחיות, עבירות רכוש מסוימות, תביעות ביטחוניות שבהן נבדקת מהימנות הסיפור שמאחורי התביעות, או ניסיון לאתר רכוש שנעלם, נגנב או אפילו מספרי מכונית שגרמה לתאונה, לתקיפה מינית או חשוד בעבירות ביטחוניות - בכל התחומים האלה, השימוש בהיפנוזה ניתן להסברה ולעיגון בתקנות ואפילו בחקיקה - אך לא כך בתחום הפלילי המובהק.

אם נשווה את ההיפנוזה לשימוש במכונת האמת בה יש איסור בהגשת הממצאים לבית המשפט בשל אי אמינות של 100% בתוצאות - נגיע לסכנה שבשימוש בהיפנוזה הן ע"י מומחים לדבר והן ע"י בעלי כישורים לא מומחים או לא מוכשרים לתפקיד כפי שקורה לא פעם לגבי מומחי מכונות האמת. התוצאה של שימוש בהיפנוזה, יכולה להיות הרסנית לנחקר גם אם הוא יביע את הסכמתו ויחתום על מסמך הסכמה וזאת בשל הסכנה שהדבר עלול להפלילו בניגוד לרצונו ולהביא להרשעתו תוך פגיעה בזכויותיו ובזכות היסודית של "חזקת החפות".

קחו למשל את נושא "ריענון זיכרונם של עדים" באמצעות היפנוזה. המהפנט יכול תוך כדי "הטרנס ההיפנוטי" להציג לנחקר את גרסת המשטרה ובזהירות ובתחכום גם "לשתול" לו עובדות או רמזים מפלילים כנגד עצמו או אחרים איתם שיתף פעולה או היה עד למעשיהם.

כמו שיש אנשים, בעלי אופי שונה, חולים נוטלי תרופות למיניהם, שאסור או קשה לבדוק אותם, כך גם לגבי נחקרים בהיפנוזה בעלי אישיות חלשה, ילדותית נלחצת ושבירה.

עורכי דין רבים שנתקלו בתופעות ובממצאים של "מכונת אמת" - יכולים לספר אנקדוטות רבות על תעלולי המכונה בהם השקרן יצא דובר אמת ולהיפך, בהם אותו אדם יצא בשתי בדיקות שונות גם דובר שקר וגם דובר אמת - ובמקרים שבהם דובר האמת - התוודה לאחר זמן ואף הודה באשמה במשפט ונדון למאסר. להערכתי, דבר זה יכול לקרות גם בשלבים של הפנוט.

מסקנה: מומחים הזהרו בכלים המסוכנים שבידיכם ואל תנסו לקצר דרך ולחפש פתרונות קלים למשפט הפלילי - בו מדובר בחיי אדם, גורלות אישיים ושל משפחות, ילדים וזכויות פרט שיש להיזהר בהגנתם.

אין זה אומר, שאי אפשר, להסתמך ולהיעזר בכלים המודרניים לחקירות וקידומם, כל עוד זה נעשה במיומנות בזהירות הראויה וע"י אנשים מקצועיים באותם תחומים שיש בהם עזרה לאיש ולחקירה או לביטחון המדינה - אך לדעתי אסור לתת לגיטימציה לממצאים היפנוטיים בבית המשפט לא בתקנות לא בחקיקה, מחשש מעיוות דין לא מודע או אפילו בתום לב - ולהשאיר ההכרעה הסופית - בידי האדם ולא המכונה.

הערות והרהורים בענייני דיומא:

הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.